תערוכת צבים מצויירים בקניון הדר
אירוע אקולוגי ארצי - ילדים מציירים על פסולת ממוחזרת בקניון הדר בירושלים

התנגדות התשובים להקמת מלון קולוני במושבה
תושבי בשכונות בקעה והמושבה הגרמנית ממשיכים לפעול נגד התכנית לבניית בתי מלון במתחם המושבה הטמפלרית בכניסה לשתי השכונות. הוסר הלוט בפומבי מעל דגם המלון המתוכנן והיתה החתמה על עצומה

עופר שרעבי הוא חלל צה"ל שנפל בעת כניסת מחבלים לבסיסו. אהבתו הגדולה הייתה הכדורסל, משפחתו החליטה להנציחו ע"י טורניר כדורסל המתקיים מדי שנה ואליו מוזמנים, אנשים שונים שהכירו את עופר וגם כל מי שרוצה לחלוק כבוד לזכרו ולמשפחתו ע"י השתתפות במשחקי הכדורסל שבטורניר.

בעת שמואל- שמוליק און אייר
בבית המקדש היו הלווים שרים ומנגנים על מנת ליצור אוירה מרגשת וחגיגית. ביום העצמאות האחרון עשו זאת בבית כנסת בית מתתיהו שבגבעת שמואל.

קבוצת תושבים מתנדבים לוקחים אחראיות על סביבתם ומשקמים את בוסתן המעיין בעין כרם שהוזנח במשך תקופה ארוכה על ידי הרשויות.

קטע מתוך מגזין אמצע שבוע- אדומאניה
בשידור חי מאולפן הטלוויזיה הקהילתית במעלה אדומים

סיפורו של שביל-עכשיו הסרט
מאת: מאיר חוטקובסקי

זהו סיפורו של שביל המוביל מאנדרטת טייסת העמק שבקרן הכרמל, אל קברו של אילן רמון בתל שימרון. צוות מקבוצת הטלוויזיה הקהילתית של רעננה, "מבט רענן", עקב ותיעד במשך שנה את פרויקט השביל.

"השביל מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון" הוא פרי רעיונו של תת אלוף רמי בן אפרים מחיל האוויר, בסיועו של סלמאן אבו רוכון, איש רשות שמורות הטבע.

תחילתו של השביל, באנדרטת טייסת העמק, המשקיפה אל בסיס חיל האוויר ברמת דויד. היא הוקמה לזכרם של שני הטייסים ובה מסלולי ההמראה, מהם המריאו ואליהם לא שבו.

מספר תת אלוף רמי בן אפרים: "בשנת 2000 התרסק מטוס F16 וצוות המטוס נהרג. לאחר שחלפה שנה מהאירוע פניתי למשפחות הטייסים, כמפקדם לשעבר של צוות המטוס, וביקשתי את רשותם להנציח את זכרם. הסתובבתי עם עוד קצין צעיר מהטייסת ממנה המריאו שני הטייסים, יונתן בגין וליאור הררי ז"ל, וחיפשנו נקודה שנוכל להביט על המסלולים שבסופו של דבר הם לא נחתו עליהם. ואכן איתרנו מקום והקמנו את מצפור טייסת העמק".

בשנת 2006 כשתת אלוף בן אפרים היה כבר מפקד רמת דוד, נחנך האתר שנקרא "מצפור טייסת העמק".

בשנת 2007 מונה תת אלוף בן אפרים לראש להק כ"א בחיל האוויר, ואז גמלה בליבו ההחלטה להכניס תוכן חינוכי שיחבר את נפילת הטייסים עם השורשים של ארץ ישראל. בעצה אחת עם רשות שמורות הטבע ועם גופים נוספים הוחלט על הקמת שביל שיחבר בין אתרים הסטורים שיספרו את סיפורה של ארץ ישראל, מלפני אלפי שנים ועד ימינו אנו.

אומר סלמאן אבו רוכון מנהל אגף חינוך והדרכה ברשות הטבע והגנים: "באחד הערבים הזמין אותי מנהל הרשות לפגישה עם תת אלוף רמי בן אפרים בו הציג את רעיונו 'מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון'. כל כך התלהבתי שראיתי כבר באותו רגע, בדמיוני, את המוני עם ישראל מטיילים בשביל. תוך שבוע ימים היה השביל מוכן על גבי מפה ועם הסבר על כל אתר".

רעיון הקמת השביל מתגנב לאוזנה של אמירה בר, חברת קבוצת הטלוויזיה הקהילתית "מבט רענן", והיא מוקסמת ממנו. הדבר מחזיר אותה לאהבת האדמה והמולדת שבה נולדה, ואותה ינקה מאז היותה ילדה בקיבוץ מעברות.

"ברגע שנודע לי שהפרוייקט עומד לצאת לפועל עטתי מיד על יוזמיו, והחלטתי לתעד אותו מראשיתו. במשך יותר משנה ליוונו צלם הקבוצה, יוסי פורת, ואנוכי, את כל הגופים והגורמים שהיו קשורים בהקמת המפעל הנהדר הזה. אתרי השביל, עמק יזרעאל והכרמל מקפלים בתוכם יופי קסום ובנוסף גם סיפורים מהתנ"ך, ראשית ההתיישבות בארץ ועד אילן רמון האסטרונאוט הראשון".

יוסי פורת, הצלם הראשי של הסרט הוא עירוני ב'דמו' מאז הולדתו בעיר הראשונה של ארץ ישראל, תל-אביב: "הצילומים הפעם היו שונים מאלו שהורגלתי. מבעד לעדשת המצלמה זיהיתי שני אנשים המכורים לעניין. האחד איש צבא המספר על מלחמות העמק, החל מתקופת התנ"ך ועד להקמת גלעד לזוג הטייסים והאסטרונאוט הראשון. והשני, תושב המקום, איש האדמה והטבע, המוביל אותנו באתרי השביל ומספר את סיפורי התנ"ך כאילו הוא עצמו השתתף בהם".

הסרט זכה לביקורות נלהבות והוא יצורף לתוכניות הלימודיות של כל הגופים שהיו מעורבים במיזם הקמת השביל: רשות הטבע והגנים, דובר צהל, מדור תקשורת חיל אויר, מועצה אזורית עמק יזרעאל, הועדה לסימון שבילים ליד החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים, הפקולטה לארכיטקטורה ואדריכלות נוף בטכניון.

שמחה שרעבי תושבת גדרה כמעט ולא זורקת כלום לאשפה, את הכל היא ממחזרת והתוצאה בכתבה הבאה.

זהו חלק א של הסרט- הסרט מספר את סיפורו של "בית אורי". בית לאנשים עם צרכים מיוחדים בעפולה, מתוך עיניה של יוצרת הסרט.
במהלך הסרט נתוודע למספר אנשים, ונבין את מהות הגישה האנטרופוסופית בה מתנהל הבית המיוחד הזה.
כל המפגשים עם דיירי הבית אופיינו במסר של שביעות-רצון והתאפיינו בחיוך וביחסי אמון וחברות שנרכשו במהלך עשיית הסרט, כ-6 חדשים.
ניכרת בו הרבה אמת וחשיפה פנימית מצד יוצרת הסרט, מחד, ושמחת-חיים של הדיירים, מאידך.

לסרט קיים אפילוג, שעדיין לא פורסם, בו רואים את המשתתפים צופים בסרט ומגלים את עצמם. כמו-כן תועדו מספר מפגשים שנערכו אחרי סיומו של הסרט, נוצרו חברויות בין היוצרים לבין מספר הורים של דיירים בבית, הסרט הועלה גם ליו-טיוב ובעקבות זה מגיעים הרבה מכתבי הערכה. היוצרים הפכו לחלק מהבית ומשתתפים בארועים הנערכים במקום.
ולבסוף - הסרט הוצג בפני תלמידי החוג לחינוך מיוחד באחת האוניברסיטאות בארץ, כדגם להתמודדות עם חריגים.

חלק ב' של הסרט-הסרט מספר את סיפורו של "בית אורי". בית לאנשים עם צרכים מיוחדים בעפולה, מתוך עיניה של יוצרת הסרט.